בטיחות 

חנקן הוא הגז הנפוץ ביותר באטמוספירה של כדור הארץ המהווה בקירוב 78 אחוזים מהם.

אופי הגז ותכונותיו, מחייבים משנה זהירות, במילוי ובשינוע. כל מי שעוסק ביצור, שיווק ואחסון חנקן נוזלי, חייב להיות
מצויד בהיתרים מתאימים וצוות העובדים חייב להיות מיומן ומוסמך לטפל בחנקן.
למרות שאינו רעיל יכול החנקן לגרום לחנק במקומות סגורים עשירי חנקן. במצב נוזלי עלול לגרום לכויות קור במגע עם העור.
כדי למנוע השפעות מזיקות אלה יש לעבוד ע”פ הנחיות הבטיחות, ניתן להתייחס לכלל הסיכונים הקשורים בחנקן בדפי
הבטיחות של הגז (MSDS).

נתונים כימיים ופיסיקליים 

תכונות פיסיקליות
• צפיפות גז (ק”ג/מ”ק) 1.185
• צפיפות נוזל (ק”ג/ליטר) 0.809
• מ”ק גז לליטר נוזל 0.691
• משקל מולקולרי(גר’/מול’) 28.013
• טמפ’ ניזול 195.9°C-

תכונות מיוחדות
• גז אינרטי
• חסר ריח וצבע
• עלול ליצור אווירת חנק בהעדר חמצן

שימושים

לחנקן שימוש בשני מצבי צבירה :
כנוזל
בסקטור הרפואי משמש בעיקר לשימור רקמות ביולוגיות (זרע, עוברים, מוח עצם, עור ועוד) בתחום המזון משמש להקפאת
מוצרי מזון לצורך הארכת חיי המדף שלהם. סקטור נוסף, הוא מתכת ותעופה, שם נמצא החנקן בשימוש בעיקר לקירור
מערכות או להקפאת חלקי מתכת, המחייבים סיבולת אפסית לפני השחלתם לתוך המרכיב העיקרי (בעיקר חלקי מטוסים).
ניתן גם למצוא אתו כגז חשוב במלכודות קור וביחידות בחישה וטחינה בסקטור הכימי והפרמצבטי.

כגז
בעיקר למיסוך תהליכים רגישים בתעשייה הכימית והפטרוכימית (כאשר רוצים למנוע מגע של החומר המיוצר
מהחמצן שבאוויר). שימוש נוסף של חנקן הוא בתעשיית המזון, שם מצטרף הגז לגז אחר (בד”כ פד”ח)
ומוזרק לתוך אריזות מזון, במטרה להאריך את חיי המדף של אותו מוצר. ניתן למצוא שימושים רבים נוספים
לחנקן בסקטור המתכת, כגז מגן לחיתוך מתכות, בסקטור התעופתי, כגז לתהליכים שונים (בעיקר טיפול טרמי),
בסקטור האלקטרוני (גם כאן, כגז מגן בתהליכי יצור שבבים או רכיבים אלקטרוניים אחרים)
וגם בסקטור הביטחוני (הנעת טילים, מילוי גלגלי המטוסים, מכשירי ניווט ועוד).