|
|
|
|
|
|
חומרים שטמפרטורת הרתיחה והניזול שלהם נמוכה מ- 100oC - מוגדרים כגזים נוזלים קריאוגניים. חומרים אלו מיוצרים ע"י דחיסה והתפשטות דרך טורבינה, המאפשרת ניזול של החומר, אולם לאחר מכן יש לבצע אחסון, הובלה ושימוש בציוד מיוחד, ציוד זה ניקרא ציוד קריאוגני.
אחסנת גז במצב צבירה נוזלי מאפשרת אחסנת כמות גדולה יותר של אותו גז וכן שינוע כמות גדולה יותר של אותו גז בנפח הובלה קטן יותר.
מיכלים קריאוגניים (לאחסון והובלה), כמו גם קוים קריאוגניים לשינוע של נוזל קריאוגני במינימום של איוד בנויים מדופן כפולה כאשר בין הדפנות יוצרים ואקום גבוה מאוד (ברמות של 10-20 מיקרו-באר). הואקום משמש כמבודד מיטבי, ורוב החום הדולף אל תוך המערכת עובר דרך ריתוכי המתכת.
הציוד הקראוגני כולל:
|
|
|
|
|
|
|
- מיכלי אגירה ושינוע של גזים נוזליים (מכל הסוגים) בנפח של מס' ליטרים בודדים ועד מאות אלפי ליטרים.
- מיכלי שימור רקמות ביולוגיות, הכוללים שני סוגי מיכלים :
א. מיכלי שימור לא מבוקרים.
ב. מיכלי שימור ומקררים מבוקרים.
- קוים קריאוגניים, במגוון אורכים וגאומטריות, כולל ציוד להפרדת פאזות לנוזל המאוייד ועוד.
- ציוד בטיחות ייעודי לשימוש עם נוזלים קריאוגניים
|
 |
|
|
|
|
|
|
הציוד הקראוגני, בעקרון, הינו טרמוס שחלקו הפנימי מבודד כמעט באופן מוחלט מהסביבה, מצב העושה את הציוד אידיאלי לשימור רקמות ביולוגיות בטמפרטורה נמוכה של עד מינוס 196 מעלות צלסזיוס. השימור הקראוגני נעשה עם חנקן נוזלי, כאשר המדיה הביולוגית הינה בעיקר מוח עצם, דם טבורי, זרע, עוברים, עור, מסתמי לב ועוד.
השימור הקראוגני יכול להיעשות בפאזה גזית מלאה (בטמפ' של מינוס 190 מעלות) או פאזה נוזלית מלאה (בטמפ' של מינוס 196 מעלות), כתלות בשימוש הסופי ברקמה הביולוגית.
השימוש בציוד הקראוגני אופייני כיום באופן שוטף בכל המוסדות הרפואיים בארץ, אך גם בתעשייה הביוטכנולוגית והפרמהצבטית.
הציוד הקראוגני שימושי גם בתעשייה, שם יש לו שימוש לאיחסון גזים נוזליים שונים, אך גם כמקור לגז נוזלי (חנקן נוזלי) לקירור בתעשייה התהליכית.
|
|
|
|
|
|
|